הנתונים שחושפים שלנהל כסף זה מורכב

בעולם אידילי, כולנו היינו מוחות מבריקים בכלכלה שיודעים לנהל את החיים הפיננסים שלנו. במציאות, הנתונים מוכיחים שהפתרונות הללו, לבדם, לא עובדים. אז מה עושים? בנקאות פרטית. לכולם.

הנה כמה נתונים מעניינים:

  • 15 אלף שקלים – זה הסכום ששוכב בעו"ש של משקי בית רבים מבלי לקבל עליהן ריבית כלל.
  • 5 טריליון שקלים – סכום גבוה מזה הועבר על ידי הציבור לפיקדונות בבנק למרות שהריבית עליהם שואפת היום לאפס.
  • כ-70 מיליארד שקלים – הסכום שמנהל מסלול קרן ההשתלמות הגדול ביותר בשוק, מסלול כללי הכולל חשיפה של כ-40% למניות. זאת לעומת 9 מיליארד שקלים המנוהל במסלול המניות (100% מניות) הגדול ביותר בקרב קרנות ההשתלמות ההשתלמות - למרות שלאורך זמן מסלולי המניות נוטים לייצר תשואה גבוהה יותר.
  • 50% ממשקי הבית נמצאים במינוס למרות שעבור מחציתם ההכנסות גבוהות מההוצאות.
  • 70% מהציבור בכלל לא יודעים כמה הם משלמים על המינוס בבנק.
  • 150-500 אלף שקלים הם סכומי ההשקעה המינימאלים כדי לקבל ייעוץ השקעות ברוב הבנקים. בעלי סכומים קטנים יותר לא נגישים לייעוץ השקעות מקצועי.
  • 85% ממשקי הבית לא מנצלים את תעודת הזהות הבנקאית כדי להתמקח ולהוזיל עמלות וריביות בבנק.
  • 19% אלו דמי הניהול הממוצעים שמשלמים חוסכים בקרנות הפנסיה מהסכום הצבור שלהם ועוד 1.95% מההפקדות החודשיות. זאת למרות שבשוק קיימות קרנות ברירת מחדל המציעות דמי ניהול ממוצעים של 0.1% מהצבירה ו-1.5% מההפקדות ללא כל תנאי מקדים.
  • כ-3.5 מיליארד שקלים בשנה – זו העלות העודפת שמשלם הציבור בגלל החזקת ביטוחים כפולים ומיותרים.

לנהל כסף זה מסובך. לרובינו את הזמן או הידע המתאים וזו התוצאה.

רובינו לא ממקסמים את פוטנציאל החיסכון שלנו, לא משקיעים את כספי החיסכון ארוך הטווח שלנו בדרך הכי טובה, לא מודעים לריביות שאנחנו משלמים על המינוס ועל חלופות אטרקטיביות יותר, לא יודעים כמה עמלות אנחנו משלמים ובעיקר הולכים לאיבוד בים של מידע וספקי שירותים פיננסים. 

 

ישנה תפיסה נאיבית לפיה לתת לציבור שלל אפשרויות לבחור ביניהן היא מספיקה לטובת התנהלות כלכלית נכונה. תפיסה נאיבית לא פחות היא שקורסים בחינוך פיננסי, יסייעו, לבדם, למשקי הבית כדי לנהל את הכסף שלהם טוב יותר. בעולם אידילי, כולנו היינו מוחות מבריקים בכלכלה שיודעים להתמקח על דמי ניהול וריביות, לנהל בעצמנו תיקי השקעות, לרכוש רק ביטוחים שאנחנו באמת צריכים, לעולם לא לשלם על מינוס יקר בחשבון הבנק ולמצוא פתרונות מימון אידאלים. במציאות, הנתונים מוכיחים שהפתרונות הללו לא עובדים.

 

לרובינו אין זמן, ידע או רצון להתמחות בניהול כסף. בדיוק כמו שאנחנו לא לומדים רפואה כדי לטפל במחלות שלנו או ראיית חשבון כדי לנהל את החשבונות שלנו, גם ניהול כסף, דורש מקצועיות.

 

הדוגמא השבדית – חופש בחירה לא מעניק בהכרח תוצאה מיטבית

סיפור מעניין ניתן ללמוד מהתוכנית הממשלתית שהנהיגה שבדיה בתחילת שנות ה-2000 לעובדים שכירים במדינה שקיבלו אפשרות לבחור בין מאות קרנות השקעה כדי לנהל את החסכונות הפנסיונים שלהם. על הפרטים בהרחבה מומלץ לקרוא בספר המצויין "דחיפות קלות Nudge" שכתבו ריצ'רד ה' תיילר וקאס סנסטיין, ופורסם בהוצאת מטר.

 

השבדים הבינו שלא כל העובדים יבצעו בחירה אקטיבית ויצרו גם מסלול ברירת מחדל שהמדינה הגדירה, מסלול עם דמי ניהול זולים ופיזור השקעות גבוה. אלא שהכוונה הייתה לעודד ולתמרץ את העובדים לבצע בחירה אקטיבית ולא את מסלול ברירת המחדל, כשקרנות ההשקעה יצאו בקמפיינים פרסומיים לעודד את הציבור לבחור דווקא בהן.

 

אלא שבדיעבד התברר  שמצבם של החוסכים שבחרו אקטיבית באחת הקרונות כדי להשקיע את החסכונות שלהם לא היה כל כך טוב.

 

7 שנים אחרי השהתכנית החלה, החוסכים שבחרו בקרנות ההשקעה רשמו בממוצע תשואה חיובית של 5.1%. לעומתם מי שלא בחר וצורף לקרן ברירת המחדל רשם תשואה מצטברת של 21.5% באותה תקופה.

 

כדי לנסות ולהבין את הסיבות לפער קבלו את הנתון הבא: לפני שהעובדים ביצעו את הבחירה הם קיבלו ספר שפירט את התשואות של 456 הקרנות שמהן יכלו לבחור. הספר אמנם כלל גם את פרקי הזמן שבהם הושגה התשואה, נתונים על עמלות וסיכונים, אבל לרוב האנשים לא היה ידע מספיק להבין ולנתח את המידע הזה. מתברר שאחת הקרנות הפופולריות ביותר שנבחרה על ידי העובדים הייתה קרן,  שהשקיעה בעיקר במניות טכנולוגיה ורפואה בשבדיה וארצות נוספות. אותה קרן רשמה תשואה פנומלית ב-5 שנים שקדמו לבחירה – 534.2%! – יותר מכל קרן אחרת שעמדה לבחירה.

 

מה חבל ששלוש שנים לאחר הפעלת התוכנית אותה קרן איבדה כמעט 70% מערכה. הייתה זו התקופה שלאחר פיצוץ בועת הדוט.קום. החוסכים מצידם לא החזיקו בכלים מספקים כדי להבין את החשיבות שבפיזור ההשקעות, שקלול דמי ניהול ותנודתיות (ולמי היה באמת זמן ופנאי לקרוא את הספר הזה) ובחרו, באופן טבעי, בקרן עם הביצועים הכי טובים בעבר.

מוסר ההשכל של הסיפור השבדי היא שלתת לציבור אפשרויות בחירה רבות, להציף אותם במידע חיוני לצורך הבחירה ולצפות שבעזרת "חינוך פיננסי" הם ידעו לנהל לבד את הכסף שלהם, אינה ריאלית, הם זקוקים לעזרה, או כפי שריצ'רד ה' תיילר וקאס סנסטיין קוראים לזה 'דחיפה'.

 

רבים זקוקים לעזרה בקבלת החלטות שקשורות בכסף שלהם. רק אלו שידם משגת, נגישים לשירות של מנהלי כספים אישיים צמודים.

 

הטכנולוגיה הולכת לשנות את זה ולאפשר הנגשת מומחיות בניהול כסף לכלל הציבור.

זה בדיוק מה שאנחנו מתכננים לעשות.

 

בנקאות פרטית. לכולם.

 

 

ממלאים פרטים ומצטרפים לרשימת ההמתנה

אין בהצטרפות לרשימת ההמתנה התחייבות מצד הבנק לפתיחת חשבון, בהרשמה לרשימת ההמתנה הינך מאשר כי גילך 18 שנה לפחות.
לפרטים נוספים, ראו את מדיניות הפרטיות.

באתר זה נעשה שימוש בקבצי cookies. המשך גלישתך באתר מהווה הסכמה לשימוש זה. למידע נוסף עיין מדיניות העוגיות